מספר התושבים
בנקודה זו חשוב שנבין כי את מספר חולי הקורונה בעיר מסוימת, יש לבחון ביחס למספר התושבים של אותה עיר. הרי מצב של 5 חולי קורונה בעיר של 10 תושבים, למעשה אומר שחצי מהעיר חולה בקורונה. לעומת זאת, במקרה שבו יש 5 חולי קורונה בעיר של 1000 תושבים, העיר נמצאת במצב הרבה יותר טוב. לכן חשוב שנדע כמה תושבים יש בכל עיר לפני שנוכל לקבל החלטות לגבי הערים השונות.
מאיפה נקבל את המידע לגבי מספר התושבים בכל עיר?
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: הלמ"ס) היא גוף שמטרתו "איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור" (ויקיפדיה). כיוון שאנחנו הצטרפנו כאן למקבלי ההחלטות, זה מתאים לנו בול! דרך הלמ"ס נוכל לקבל את מספר התושבים בכל עיר בישראל, וטבלה זו תהיה זמינה עבור הצוות שלכם. הנה הצצה לטבלת "מספר תושבים בכל עיר":
טבלה 2: מספר תושבים בכל עיר
הכרות עם טבלת התושבים
עכשיו, כאשר יש לנו מידע נוסף, אפשר להמשיך את השלב הידני. בואו נסתכל על שתי הטבלאות ונענה:
7. מתוך מחשבה על הטבלאות המלאות והאמיתיות של "בדיקות קורונה" ו"מספר תושבים בכל עיר", ועל-פי השורות והטורים שאתם רואים שיש בכל טבלה, לאיזו משתי הטבלאות מתווספות שורות חדשות בתדירות גבוהה יותר?
8. עבור כל עיר שנמצאת ב-15 השורות בטבלה 1 ("בדיקות קורונה"), נרצה לדעת מה מספר התושבים בה - כי ראינו שזה חשוב בשביל להבין את מצב הקורונה בעיר.
א. אם נסכם זאת בטבלה של 2 טורים (טור 1 עיר, טור 2 מספר תושבים), כמה שורות נצטרך בטבלה?
ב. בטבלה 1 יש למשל את הערים ירושלים ותל אביב-יפו. השלימו את מספר התושבים בערים אלה
ג. אם היינו רוצים ליצור טבלה אחת גדולה שכוללת בתוכה את כלל הנתונים, גם בדיקות וגם תושבים, מהו המידע שנמצא כרגע בשתי הטבלאות שיכול לאפשר לנו ליצור טבלה אחת?
אני אשמח אם נחזור להשוואה בין הערים חולון וטבריה…
הדסה
אוקי, בואו ניזכר מה היה לנו שם!
דורון
תקציר הפרקים הקודמים:
-
לפי 15 השורות של טבלה 1 ("בדיקות קורונה"), יש בהן את אותו מספר חולים (2 חולים)
-
לפי טבלה 2 ("מספר תושבים בכל עיר"), בטבריה יש פחות תושבים
🠈 זה אומר שבטבריה יש יותר חולים ביחס לכמות התושבים, כלומר טבריה "אדומה" יותר.
אבל כמה אדומה?...
